www.yoram-li.comמוזמנים לבקר
יום ראשון, 28 ביולי 2013
יום רביעי, 24 ביולי 2013
פיקסו וזקלין מאמר-יורם לילך
www.yoram-li.comל יחסיו המורכבים של פיקאסו עם ז'קלין אשתו האחרונה.
מאת : יורם לילך
לאחר עזיבת פרנסואז, היה פיקאסו אומלל כשם שרק ספרדי יכול להיות אומלל.בדיוק אז, הופיעה ז'קלין בשטח, ומבֵּין כל המועמדות שעמדו ל"השתדך" לו, הייתה היא זו שעוקבת אחריו כמו שועל, להוטה בעליל למלא את החלל הריק שלה. "את יכולה לעשות מה שאת רוצה" היה אומר לה, והיא, שהרגישה בחוסר סובלנותו ואי האכפתיות שלו, חזרה ואמרה: "אמרת לי לעשות מה שאני רוצה, אז הנה אני כאן".
מתוך רצונה הכן להיות אתו, הייתה מוכנה לקבל השפלתו, רק כדי שתוכל להישאר לצידו. והוא, מצידו, היה מוכן להשלים כבר עם השלווה. היה איש עייף המבקש שלווה והיא השגיחה על השקט שלו. ציוריו היו בלי תכלית ומתוך רצון לדחות את המוות. היא הייתה אישה שבה יכול היה לשלוט, אם כי לא לקח בחשבון את דבר עריצותם של החלשים.
הוא וז'קלין חיו חיים של פגיעה הדדית, כל אחד מהם טרף את האחר. היא באמצעות הרכושנות שלה והוא כששבר את רוחה ואז גם את רוח האנושיות שלה.הילד המפונק פיקאסו, מצא בה את אימו הנוראה שהייתה לו, להוטה לכלוא אותו, תוך שהיא מעודדת את כל השפל, האכזר, הרשע והגס שבקרבו, גם כאשר הסתגר ועבד, השגיחה עליו ז'קלין מעבר לדלת הסגורה, אולי יצטרך משהו.
האובססיה שלה עלתה וגברה כלפיו ואליו, היא חיה חיים של טפיל שניזון ממנו, היא הייתה אישה אשר מצצה את לשד החיים. שקעה בתוכו, מתוך טירוף גמור, מתעלמת כליל מבתה.
היא הייתה מזכירתו, הייתה מנהלת משק הבית שלו, וזו הממונה על איסוף גזרי העיתונים שדיווחו אודותיו בתדירות גבוהה. היא הייתה עושה כל רצונותיו. והוא התעקש שהאנשים המצויים לצידו, יאכלו הרבה.. כך ניכרו השינויים על גופה של ז'קלין, שהפכה מבחורה רזה לאישה שמנה יותר ויותר.
ז'קלין וידאה שיקבל את הטיפות שלו, שישתה את תה העשבים שלו, שיאכל את המרק, גזר ואפונה, שימרח את המשחה המתאימה על שריר הרגל. אבל היא לא באמת הבינה לנפשו. הייסורים שכפה על עצמו נראו בעיניה כמצבי רוח הנובעים מן הציור.
באוגוסט 57 החל פיקאסו לעבוד על הווריאציות של וולסקאס - "לס מנינס". פניו נפלו. בעיניו היה זה קרב. בתוך הקרב שלו , נעשתה ז'קלין חולה ומותשת. מן ה- 20 לאוגוסט עד ה-17 לנובמבר הסתגר בסטודיו שלו, פנים אל פנים עם ולסקס. מה ביקש להוכיח לעצמו? לבחון ביצירת המופת של ולסקס מי מהם גדול יותר. חשוב יותר. בסופו של דבר, חשש להראות את התוצאות (לפי דברי ז'קלין). האם חשש שולסקז הוא המנצח בקרב בזה? עם גמר יצירתו צלל לייאוש ולמצב רוח קודרני.
ערכה המשמעותי ביותר של ז'קלין היה בתפקידים המכאניים שמילאה, וכך הלכה וגברה התלות שלו בה. היה מוטרד. היא העלימה כל דבר שהיה עלול להרגיז אותו. בינואר 1961 פורסם באופן רשמי על נישואיהם. כך הצליח לנצח את פרנסואז, אשתו הקודמת, כי לא יכול היה לסלוח לה על כי עזבה אותו.
ז'קלין בהיותה גברת פיקאסו, רעייתו החוקית, שחררה את כל ההרס שנצבר בה בשש השנים האחרונות לחייהם המשותפים, והפכה לאדונית אורח חייו וההשתלטות על פיקאסו. היא החלה להשפיל את ילדי פיקאסו.
ז'קלין רצתה לקוות שהיא האישה היחידה שאהב. רצתה שהוא יהיה כולו שלה. ולמען מטרה זו נלחמה. הוא התחיל לקרוא לה "אמא" ומכל הנשים היא הפכה להיות כמו אימו, זה קרה ביום הולדתו השמונים. לבסוף הודה שאינו יכול לראות דבר חוץ מעצמו. הוא הסתגר. בשנת 62 חזר ועבד על שבעים עבודות של חיתוכי עץ. הוא נסוג, זו הייתה תקופת הכניעה והנסיגה. הויתור על התקווה. הוא גילה את המציאות ואת האמת. ההשלמה עם העובדה שעכשיו חייו כבדים עליו. אפילו לא נאלץ להעמיד פנים שאהב אותה. הוא קרא לה "אמא" בכדי שתשליט סדר בחייו. היה כועס עליה, אבל היא אפילו לא ניסתה להגן על עצמה.
בתקופה זו צייר בלי כל תכלית. ספקותיו גברו לגבי כל מה שעשה. בשנת 1963 צייר את ז'קלין במאה ושישים פורטרטים, כאילו היה עליו להיפטר ממנה לעד מתוך יצירתו. הואיל וגמר אומר להיצמד אליה עד סוף חייו, כך, ברבים מן הפורטרטים נראתה השנאה כגוף אנושי, כך הכושר המיני שלו דעך, האימפוטנציה ארבה מעבר לפינה, מה שגרם להגברת בשנאת הנשים שלו והתשוקה המינית הייתה בעיניו לגועל.
גופה של ז'קלין ממש נטבח מציור לציור, מרישום לרישום, "לפעמים אני חולמת שהוא אוהב אותי", הייתה אומרת, אך התקשתה להאמין בכך. במאבק הרוחני שבין האפלה לאור שניטש לאורך שנים, נפשו של פיקאסו בחרה ליצור באפלה, הוא בחר לחיות את שארית חייו עם אישה שתוודא כי שום אור לא יגיע אליו.
פיקאסו נפטר ב-8 לאפריל 1973 והוא בן 92 שנים. לאחר 13 שנים שמה ז'קלין קץ לחייה ביריית אקדח. המחסנים שהיו סגורים על ידה נפתחו עם מותה, והציורים הפכו נחלת הציבור.
יורם לילך-ותיק המורים בארץ בהדפס רשת [משי].
היה בעבר יו"ר אגודת הציירים והפסלים-חיפה והצפון
במשך- 8 שנים היה יו"ר המועצה הארצית של אגודת הציירים והפסלים בישראל
חבר באגודת צייריםI.A.C בברצלונה
חבר באגודת ציירים באנגליה SAA .
אמן חבר של גלריה שולגרדן בדנמרק
אמן גלריה זירו בברצלונה
אמן גלריה לסדרה בבולגריה
הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם וציוריו באספים רבים.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
